יום שישי, 9 באפריל 2010

כרבולת

אומרים שאסור לדבר על כאלו דברים אבל אני אספר בכל זאת ש:
אני, גילי שובל, ישנה לילה שלם.

שורה רווח לעיכול.

כן. כן, תקנאו.
האמת היא שאני לפעמים קמה ב 5 בבוקר, אבל אני קצת מדברת עם החיות שעל המובייל שלי, קצת מסתובבת במיטה וחוזרת לישון עד 8 בבוקר.

אתמול לדוגמא, התווכחתי המון עם החיות על המובייל. ניסיתי לגרום להן לההתקרב אלי בעזרת כח המחשבה אבל הן לא הסכימו לזוז. התאמצתי, דיברתי וניסיתי לפנות ללב שלהן, אבל הן ממש היו עקשניות - אז החלטתי לעשות מעשה וללכת להביא אותן בעצמי. זו כנראה היתה משימה מעייפת ובאיזשהו שלב נרדמתי.
מה שיצא הוא שאמא שלי מצאה אותי בבוקר בתנוחה הזו במיטה.



אני אוהבת מאוד מאוד את המובייל הזה שמעל המיטה שלי. הוא צבעוני והחיות בו ממש מקסימות. הן תמיד מחייכות אלי, הן זזות במעגלים ויש להן מוסיקה נעימה שמלווה אותן. נתפסתי בתמונה נוספת משוחחת עם החיות, כשכרבולת חמודה מעטרת את ראשי (כי כנראה לא הסתרקתי אחרי המקלחת). ככה זה כשיש הרבה שיער - אבל על זה כבר אספר בפוסט אחר.

ביי בנתיים,

גילי.